עמיאל רחל נ' פרזני פתרונות בע"מ

החלטה

1. בפני התנגדות לביצוע 5 שקים שהוגשו בשני תיקי הוצאה לפועל כנגד המבקשות.

שני שקים על סך 1,400 ₪ כל אחד מהם, זמן פרעון 1.2.09 ו- 1.3.09 הוגשו לביצוע בתיק הוצאה לפועל 0127139090 כנגד המבקשת מס' 1 (להלן: "החברה").

שלושה שקים על סך של 5,100 ₪ כל אחד מהם, זמן פרעון 1.1.09 עד 1.3.09 הוגשו לביצוע בתיק הוצאה לפועל 0127137098 כנגד המבקשת מס' 2.

האזהרה בתיק ההוצאה לפועל נמסרה לחברה ביום 7.4.09 לידי שני סבג.

האזהרה בתיק ההוצאה לפועל נמסרה למבקשת 2 ביום 26.3.09.

ההתנגדות לביצוע שטר הוגשה על ידי החברה והמבקשת 2 רק ביום 30.6.09.

בתצהירה ציינה המבקשת 2 כי הגישה את ההתנגדות במועד ביום 21.4.09 אך זו הושבה לה על ידי לשכת ההוצאה לפועל בנימוק כי חסר תצהיר.

צורף העתק ההתנגדות אשר לטענת המבקשת 2 הוגש במועד אך החותמת של לשכת ההוצאה לפועל אשר עשויה להעיד על מועד הגשת ההתנגדות לראשונה, אינה ניתנת לקריאה.

יש לציין עוד כי בנוסף להתנגדות צירפה המבקשת 2 בקשה להארכת מועד שנכתבה על ידה ואשר אף עליה הוטבעה חותמת בלתי קריאה של לשכת ההוצאה לפועל.

לבקשתה צירפה המבקשת 2 טופס שנשלח מאת לשכת ההוצאה לפועל ביום 6.5.09 לפיו חסר תצהיר התומך בהתנגדות. על גבי הטופס אף נרשמו המילים, סמוך לסעיף הקובע צירוף בקשה להארכת מועד במקרה של איחור בהגשת ההתנגדות: "תאריך אחרון 23.4.09".

לכאורה, צירוף בקשה להארכת מועד נראה על פניו מיותר לו היתה ההנגדות הראשונה מוגשת במועד.

מהעובדות הנ"ל עולה כי לא הוכח כי המבקשת הגישה גם את ההתנגדות הראשונה במועד.

2. בסיכומי ב"כ המבקשים אין כל התייחסות וטיעון בעניין הארכת המועד הנדרשת.

ב"כ המשיבה בסיכומיה טוענת כי יש לדחות הבקשה בהעדר טעם מיוחד להארכת המועד.

טעם מיוחד פירושו, כאמרת כב' השופט א' גורן, בספרו "סוגיות בסדר דין אזרחי " (מהדורה שביעית, תשס"ג- 2003), עמ' 645:

"טעם מיוחד יוכר במקרה שבו סוכלה הכוונה להגיש ערעור עקב אירועים מחוץ לשליטתו הרגילה של בעל הדין, כמו מוות או מחלה. טעם מיוחד קיים אף במקרה שבו התרחש אירוע שאינו צפוי מראש, ולא ניתן היה להיערך אליו מראש. גם מצב דברים, שבו טעה בעל הדין ביחס למצב המשפטי או העובדתי, כלול בקטגוריה זו, ובלבד שהטעות אינה טעות הניתנת לגלוי על ידי בדיקה שגרתית".

האזהרה שהתקבלה אצל המבקשת 2 כוללת הוראות להגשת התנגדות לביצוע שטר על פיהן נרשם במפורש כי יש לצרף תצהיר להתנגדות. סעיף 4 להוראות מפרט פירוט נוסף של המסמכים שיש לצרף להתנגדות ובניהם התצהיר.

לפיכך, אי צירוף תצהיר להתנגדות לביצוע שטר, כפי שהיה בענייננו לטענת המבקשות, אינו אירוע שמחוץ לשליטתו הרגילה של בעל הדין ואינו טעות שאינה ניתנת לגילוי על ידי בדיקה שגרתית.

עם זאת, בבש"א 96 / 6402 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ראשון לציון נ' רחל מיכקשווילי נ (3) עמ' 209, עולה הנטייה בפסיקתו של כב' בית המשפט בנושא זה: